דמיינו מצב שבו אדם מבוגר, הורה, סבא או סבתא, או אפילו מישהו צעיר יותר עם מחלה או מוגבלות מסוימת – לא יוכל ביום מן הימים לנהל את ענייניו. לא בגלל שהוא לא רוצה, אלא כי פשוט לא יוכל. זה יכול לקרות בעקבות מחלה קשה, תאונה פתאומית, הידרדרות מנטלית או כל סיבה אחרת שמביאה אדם למצב שבו הוא כבר לא כשיר לקבל החלטות בעצמו. במקרים כאלה, עולה הצורך במישהו קרוב שינהל את העניינים בשמו – אם זה כסף, בריאות, מגורים או החלטות יומיומיות.
כאן בדיוק נכנס לתמונה ייפוי כוח מתמשך – מסמך משפטי שמאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18), כל עוד הוא כשיר ובריא מבחינה קוגניטיבית, לתכנן מראש מה יקרה אם וכאשר יגיע היום שבו לא יוכל לדאוג לעצמו. הוא ממנה מישהו שהוא סומך עליו – בן משפחה, חבר קרוב, לפעמים גם עורך דין – שיקבל בשבילו החלטות בתחומים שהוא עצמו בוחר. כלומר, מדובר בתכנון קדימה, מתוך בחירה ורצון חופשי, כדי להבטיח שברגעים הקשים – הכל כבר יהיה מסודר.
המשמעות היא לא רק שליטה, אלא גם שקט נפשי. בלי הצורך לרוץ לבית המשפט, בלי למנות אפוטרופוס בכפייה, בלי סכסוכים בין אחים או בני משפחה. ייפוי כוח מתמשך הוא לא מסמך של סוף הדרך – הוא מסמך של אחריות.
למה צריך לעשות את זה עם עורך דין ייפוי כח מתמשך?
אחת השאלות הכי נפוצות היא – למה בכלל צריך עורך דין? למה לא פשוט לכתוב מכתב או להחליט בינינו? אז התשובה טמונה במורכבות של המסמך. ייפוי כוח מתמשך הוא לא סתם עוד טופס. הוא מסמך משפטי מחייב, שמבוצע בפיקוח המדינה (באמצעות האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים). רק עורכי דין שעברו הכשרה מיוחדת בתחום הזה רשאים לערוך אותו.
מעבר לכך, עורך הדין הוא לא רק מי שממלא את הטופס. הוא זה שצריך לוודא שהאדם שמבקש לעשות את ייפוי הכוח אכן מבין מה המשמעות של זה, שהוא לא פועל מתוך לחץ או כפייה, ושהוא באמת כשיר לקבל החלטות. זו לא חתימה טכנית – זו אחריות משפטית ואתית.
גם הבחירה של מי יקבל את הסמכות – ואיזה סוג של סמכות – צריכה להיעשות בזהירות. האם לתת ייפוי כוח רק לנושא הרפואי? או גם לניהול חשבון הבנק? מה עם נדל"ן? מה קורה אם המיופה כוח עצמו חולה? כל השאלות האלה צריכות לקבל התייחסות בתוך המסמך. ולכן, עורך הדין משמש גם כמתווך, גם כמסביר וגם כמגן על זכויות כל הצדדים.
מתי כדאי להתחיל את התהליך?
לרוב, אנשים מתחילים לחשוב על ייפוי כוח מתמשך בגיל מבוגר – אולי אחרי שחווים מקרה דומה אצל הורה או בן זוג. אבל האמת היא שכדאי לשקול את זה מוקדם יותר. לא כי משהו רע עומד לקרות, אלא כי כשאנחנו בריאים ושקולים – זו בדיוק ההזדמנות להחליט בצורה רגועה.
גם מי שמתמודד עם מחלה כרונית, או מי שיש לו ילדים קטנים והוא דואג לעתידם במקרה חירום – יכול להרוויח מאוד ממסמך כזה. במובן מסוים, ייפוי כוח מתמשך הוא כמו ביטוח – אתה מקווה שלא תצטרך להשתמש בו, אבל אם כן – הוא יכול לעשות את כל ההבדל.
היתרון הגדול הוא הגמישות. אפשר לבחור כמה מיופי כוח, לקבוע אם הם יפעלו יחד או כל אחד לחוד, ואפילו להוסיף הוראות אישיות: איפה לגור, האם לאפשר טיפול מסוים, איך לנהוג במצב סיעודי, ועוד. ככל שמפרטים יותר – כך מקטינים את הסיכון לפרשנות שגויה בעתיד.
מה חשוב לדעת לפני שנכנסים לזה?
לפני שנכנסים לתהליך, חשוב להבין שזה לא רק טכני – זה גם רגשי. בחירה של מיופה כוח היא בחירה עדינה. זו צריכה להיות דמות שאפשר לסמוך עליה, לא רק מבחינת אחריות אלא גם מבחינת רגישות. מישהו שידע לקבל החלטות קשות, לשים את טובתך בראש סדר העדיפויות, ולעשות את זה בלי אינטרסים.
בנוסף, חשוב לשתף את המשפחה. לפעמים, גם כשיש הסכמה עם אדם מסוים, שאר הקרובים לא מודעים לבחירה – וזה יכול לגרום למתח מיותר בעתיד. תיאום ציפיות ושקיפות הם חלק מהעניין.
עוד נקודה חשובה – המסמך לא נכנס לתוקף ברגע שחותמים עליו. הוא "ישן במגירה", ונכנס לפעולה רק כאשר מתקיים תנאי מסוים, בדרך כלל כשמומחה רפואי מאשר שהאדם כבר לא כשיר. עד אז, הכל נשאר בשליטת האדם עצמו. זה נותן הרבה שקט – כי אתה ממשיך לחיות כרגיל, רק עם הידיעה שיש מי שישמור עליך בעת הצורך.
ולבסוף – כדאי לדעת שאפשר לעדכן, לשנות או לבטל את ייפוי הכוח המתמשך כל עוד האדם כשיר. שום דבר לא חקוק באבן. זו מערכת גמישה, שמותאמת אישית לכל אדם ולצרכים שלו.
מוזמנים לפנות לעורך דין שלומי יצחקי ולקבל ליווי מקצועי – shlomi-itzhaki-law.co.il